חוף אכזיב הוא אחד מהחופים המרהיבים שיש במדינת ישראל. חוף בתולי מהאחרונים שנשארו בצפון הארץ. מקום אליו מגיעים רבים מתושבי הגליל, ומהמדינה כולה, כדי ליהנות מאווירה של חוף פראי, טבעי ושקט. המבנה המיוחד של החוף, שאין שני לו, והערכים הסביבתיים הנדירים שבחוף ובים הקנו לו מעמד של גן לאומי מוכרז. כעת, גם החוף וגם הגן הלאומי נמצאים בסכנה ממשית.
בשנת 1994 אושרה תכנית בנייה בחוף אכזיב (ג/4870), אך עד היום התכנית לא מומשה. בשנת 2010 רכשו יזמי נדל"ן את הקרקע וכעת מקודמת בנייה של 1,600 יח“ד למגורים ולמלונאות, במגדלים ובווילות, והכל במרחק של 100-150 מטר מקו המים ובצמוד לגן הלאומי המוכרז.
אבל אין חוק שאוסר על בנייה בחופים?
אכן יש חוק כזה. בשנת 2004 נחקק בכנסת החוק לשמירת הסביבה החופית האוסר בנייה בתחום 300 מ' מקו המים, אלא באישור מיוחד של וועדה ארצית לשמירת החופים (הולחו"ף). אך מכיוון שהתכנית ישנה ואושרה עוד בטרם חוקק החוק, הוא לא חל עליה בדיעבד. כך, היזמים נהנים ממעמד "על-חוקי", כמו הרבה מבעלי ההון במדינה.
על אף האמור, הולחו"ף דנה בתכנית כחלק מתכנית המתאר של נהריה וקבעה כי מדובר בשטח חוף ערכי שלדעתה ראוי כי לא ייבנה כלל. למרות זאת, וועדת התכנון ועיריית נהריה החליטו להתעלם מכך.
מלבד החוק, תכנית הבינוי סותרת גם לתכניות מתאר ארציות ומחוזיות שאושרו בשנים האחרונות. כמו למשל תמ"א 35 משנת 2005 שמגדירה את שטח התכנית כ"מרקם חופי" - המרקם בעל רמת השימור הגבוהה ביותר, ותמ"מ 2/9 משנת 2008 שמייעדת 81 דונם משטח התכנית להרחבה של הגן הלאומי. אך גם תכניות אלו, שמשקפות את המגמה שמירה על החוף, לא חלות בדיעבד וזוכות להתעלמות.
הבנייה תתרום לפתרון משבר הדיור, לא?
אז זהו, שלא. תכנית הבנייה באכזיב אינה תכנית לדיור בר השגה. קמפיין החברה המשווקת פונה במוצהר אל תושבי חוץ עמידים ולחתך סוציו-אקונומי גבוה. בנייה שכזו רק מעמיקה את משבר הדיור, במקום לבנות דירות לצעירים ולמשפחות. השכונה המתוכננת מנותקת מהמרקם העירוני של נהריה, כך שהדיירים בה יהיו מרוחקים משירותים עירוניים וציבוריים ותלויים בכלי רכב פרטי.
ומה עם האסבסט שנמצא באזור?
הבעיה לא נפתרה וגם אין פתרון הנראה באופק. כ-320 מטר מהאזור המתוכנן למגורים נמצא מפעל איתנית (ישאסבסט) שחשף את תושבי הגליל למחלת הסרטן הקטלנית - מסוג מזותליומה. בשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה מפנה מפגעי אסבסט, אך מעת לעת מתגלים מצבורים חדשים.
יזמי התכנית טוענים שניקו את שטחם מאסבסט, אולם בחודש אפריל 2016 נמצאו בשטח המיועד לבנייה כ-38 טון אדמה נגועה באסבסט. קיימת סכנה בריאותית אמיתית בכך שעבודות הבנייה יפזרו אסבסט פריך באוויר. חמור מכך, ייתכן שבניית השכונה תסכל את האפשרות לפנות את מפעל איתנית.
מה כבר אפשר לעשות? הכסף תמיד מנצח
אין לנו פריבילגיה להתייאש. החוף של כולנו ואם לא נילחם עליו הוא לא יהיה.
את חוף בצת הציבור הצליח להציל. באכזיב בעקבות המאבק הצלחנו לעכב את הבנייה בכ-4 שנים באמצעות ערכאות משפטיות, הצלחנו ליזום דיון מיוחד בוועדת הפנים של הכנסת, האטנו את מכירת הדירות וקיבלנו חשיפה רבה בתקשורת. לא מאוחר להציל את החוף!
למה אנחנו נאבקים?
